.במאמר זה ננסה לתת תקציר אודות פרויקטים מסוג “פינוי-בינוי”: רקע כללי, ובאילו מצבים מתאים הפרויקט 
מתחת לשכבת כדור-הארץ עליה אנו ובעלי החיים מתקיימים, ישנם “לוחות” ענק, קילומטרים רבים מתחת לפני השטח. הלוחות הללו נקראים “לוחות טקטוניים”. הלוחות אינם יציבים, ולמעשה נמצאים בתנועה מתמדת, איטית מאוד, של סנטימטרים בודדים בשנה. מפעם לפעם מתנגשים הלוחות האחד בשני, מה שגורם להיווצרות של רכסי הרים ובקעות, כמו גם רעידות-אדמה. רעידת אדמה, היא בעצם מצב בו שני לוחות מתנגשים האחד בשני. ככל שעוצמת ההתנגשות עזה יותר, כך תהיה עוצמת הרעידה עזה יותר. מדינת ישראל נמצאת על נקודת מפגש בין שלושה לוחות טקטוניים:  הלוח האירו-אסייני, הלוח הערבי והלוח האפריקני.  מפגש בין לוחות מכונה “קו שבר”, וישראל מצויה על “קו השבר הסורי-אפריקאי”. לכן, ישראל הייתה ברבות השנים מוקד משמעותי להתנגשות בין הלוחות הטקטוניים, מה שיצר את נופיה היפים. כך נוצרה בקעת הירדן, ים המלח, רכס הרי מואב ואדום, רכס השומרון, וכמובן הפעילות הגעשית הנרחבת ברמת-הגולן ועד לרכס החרמון. אך הברכה שהביא עימו חבל זה, הביאה עימה גם קללה: ישראל מועדת לפורענותן התכופה של רעידות אדמה. רעידות אדמה מתקיימות בישראל לעיתים קרובות מאוד, אך רובן חלש ואינו מורגש כלל. אלא שאחת ל-50-100 שנה, חווה ישראל רעידת אדמה קשה והרסנית. כבר בתנ”ך, מתועדות רעידות אדמה קשות בארץ ישראל, ובימי-הביניים מתוארות רעידות שגבו עשרות אלפי קורבנות בנפש. במאתיים השנים האחרונות, התחוללו בארץ ישראל חמש רעידות אדמה חזקות, שההרסנית שבהן בשנת 1837 החריבה את צפת ואת טבריה, וגבתה כ-5,000 הרוגים ואלפי פצועים. לכל ברור, כי רעידת אדמה הרסנית בישראל היא רק עניין של זמן. למרבה השמחה, טכנולוגיות בנייה שונות שהתפתחו עם השנים, איפשרו לבנות מבנים העמידים ברעידות אדמה בעוצמות גבוהות. ואכן, בשנת 1981 השתנה תקן הבנייה בישראל, וכיום תקן הבנייה הישראלי הוא אחד המחמירים בעולם, ודורש בנייה העמידה גם ברעידות אדמה קשות. אז עבור כל הבניינים שנבנו אחרי שנת 1981, הבעיה נפתרה. אבל מה בדבר אלו שנבנו לפני ? כאן נותרה בעיה, שכן בניינים אלו יקרסו ברעידת אדמה, ונוצר צורך לתת לדבר מענה. זאת ועוד: מתוך הבנה שבכל עימות עתידי של ישראל מול אויביה, ישוגרו לעבר העורף הישראלי טילים ורקטות תלולי מסלול; שונתה התקינה בשנת 1991 כך שכל בניין שנבנה, חייב לכלול ממ”דים או ממ”קים. הדבר רק החמיר את הבעיה: עתה, בניינים חדשים הפכו עמידים בפני רעידות אדמה והתקפות טילים, ואילו בניינים שנבנו לפני שנת 1981 נותרו נתונים לחסדי הטבע והטרוריסטים ! על מנת לפתור את המציאות הזו נולד “חוק פינוי–בינוי”.  החוק מבוסס על המשולש יזמים-רשויות-דיירים: היזמים הורסים את המבנים הישנים הקיימים, שנבנו בתקן ישן ופחות בטיחותי, ובונים במקומם בנייני מגורים חדשים. הרשויות מצידן, פועלות לקדם פרויקטי פינוי-בינוי בהליכים מהירים, ואף מאפשרות פטור ממיסוי עבור הדיירים, לטובת קידום הפרויקטים.  הדיירים, מקבלים בחינם דירות חדשות בבניינים חדשים ובטוחים יותר. הדירות לרוב יהיו גדולות יותר, וגם איכות החיים שיציעו תשתפר: בנייה חדשה כוללת חומרים איכותיים יותר, מעליות, מרפסות, חניה, ועוד. כל זאת, בפטור מלא ממס 

 לסיכום, תוכניות פינוי-בינוי נולדו על מנת לאפשר מענה מיטבי עבור שיפור תנאי החיים ובטיחות הדירות של אזרחי הישראל, החיים בבניינים ישנים. ככל שיותר בניינים המתאימים לכך יצטרפו לפרויקטים מסוג זה, כך שווי דירותיהם יעלה, וילדיהם יחיו בדירות בטוחות ומרווחות יותר